בתיק הוצל"פ 01-07719-57-1, ניתנה על ידי כבוד רשם ההוצל"פ עמית גולן, ביום 15.07.2012 החלטה המאשרת עיקול אצל צד ג לאחר שנחה דעתו של רשםההוצל"פ שצד ג שהיא חברה בע"מ, למעשה מהווה רכושה של החברה החייבת.
משמעות ההחלטה היא שרשם ההוצל"פ הותיר, דה פקטו, הרמת מסך בהליך הוצאה לפועל בין חברה צד ג לבין החייבת עצמה (במקרה זה, גם היא חברה בע"מ).
לאחר דיון בפני כבוד רשם ההוצל"פ במסגרתו הצדדים נחקרו, נתן הרשם החלטה, מתוכה בחרתי להביא את הציטוטים כדלקמן (שם החברה שונה ל:"צד ג", בעל המניות יכונה "מר X):רשם ההוצל"פ הורה על עיקול אצל צד ג, בהסתמך על ההלכה שנפסקה בבר"ע (ת.א) 2417/05 גל יעד בע"מ נ" ט.א. מכונות מזון וקידוד בע"מ, תק-מח 2005 (3) 4541.
"אין מחלוקת כי החייבת וצד ג, הוקמו באותו המועד ביום 23.12.03 . כן בעלי שתי החברות הינו מר X. משנשאל מר X מדוע היה צורך להקים שתי חברות באותו המועד השיב כי מטרת הקמת צד ג הייתה להתמקד בתחומים נוספים אחרים עיסוקי החייבת".
אין כל מחלוקת כי החייבת וצד ג מנוהלות על ידי אותו אדם. מר X אשר הוא בעל המניות בשתי החברות. אין מחלוקת כי מענן הרשום של שתי החברות הינו באותו המען YYY (השמטתי את הכתובת ק.ר.), וכי שתי החברות עוסקות באותו התחום שעיקרו תחום העיתונות-מדיה…".
יצוין כי התגלו סתירות רבות בחקירת מר X.
"התגלו עובדות רבות המצביעות על כך כי קיימת פעילות זהה בין החברות וערבוב בין נכסי החייבת ו-X ואופן פעילות זהה כפי שציינתי לעיל. להלן סיכום כל הפרטים העובדתיים כדלקמן:
מיקום החברות באותו בניין משרדים כאשר חברה אחת ממוקמת בקומה הראשונה וחברה שנייה ממוקמת בקומה השנייה.
החייבת שוכרת ומשלמת עבור משרדי צד ג.
הטלפון הקווי משותף לצד ג ולחייבת ומדובר באותו מספר השייך לחייבת ולצד ג כאחד.
מספר הפקסימיליה שייך וזהה לחייבת ולצד ג.
בעל המניות הינו אצל החייבת ואצל צד ג, אדם, מר X.
תחום התעסוקה של החייבת וצד ג הינו אותו התחום הקשור לעיתון YYY – עיתונות, הדפסה, הפצה וכיוצ"ב.
החייבת וצד ג נוסדו באותו המועד בדיוק.
מספר הטלפון והפקסימיליה על גבי השקים של החייבת ושל צד ג זהים.
המזכירה של החייבת מקבלת הודעות עבור צד ג.
מנהלת החשבונות של צד ג הייתה בעבר מנהלת חשבונות של החייבת.
ההכנסות של החייבת הינן רק מצד ג ולא ממקורות אחרים.
מר X הינו מורשה החתימה בחייבת ובצד ג, מורשה חתימה בלעדי בשתי חברות אלו.
מר X עוסק בשיווק בצד ג ועוסק בחייבת בתפקיד אחראי.
לצד ג היו שני עובדים אך כפי שטען בחקירתו מר X, נכון למועד החקירה לא היו עובדים וקיים תיק ניכויים.
קיימת סתירה בין חוות דעת רו"ח מטעם צד ג לבין דברים של מר X בחקירתו, על פי חוות הדעת שצירפה צד ג לתגובתה/בקשתה לביטול העיקולים צוין כי לצד ג אין עובדים ואין תיק ניכויים.
קיימות סתירות רבות בתשובות מר X בעניין כמות העובדים המועסקים אצל החייבת.
מר X לא צירף כל אסמכתא ראויה להוכחת פעילותה העצמאית של צד ג בניתוק מהחייבת, לרבות חשבוניות שמפיצים מנפיקים לצד ג.
עולה ספק באשר ליכולתה של צד ג לנהל את עצמה ולתפקד באמצעות מר X בלבד וללא כל עזרה בעובדים כפי שנטען על ידי מר X שרק הוא עובד אצל צד ג.
מר X טוען כי אינו זוכר את שמות כל העובדים אצל החייבת.
סתירה נוספת עלתה כאשר נשאל מר X האם צד ג מקבלת תמורה מהחייבת וכן מהם הסכומים, השיב מר X כי אינו יודע, עם זאת שכנשאל שוב האם החייבת מעבירה כספים לצד ג כתמורה לעבודתה, ציין כי מתבצעות העברות הנעות בין 80-100 אלף ש"ח מידי חודש.
חוות הדעת החשבונאית שהוגשה מטעם צד ג, לא נערכה כדין. מגיש/עורך חוות הדעת לא הצהיר על נכונות האמור ו/או ערך חוות דעתו בהתאם להוראות הדין. כן לא התאפשר זוכה לחקור את מגיש חוות הדעת משום שזה לא נכח בדיון.
על סמך העובדות שלעיל, קבע רשם ההוצל"פ: "נראה כי קיימת פעילות עסקית וערבוב בין החייבת לבין צד ג וכן ניצול היותן חברות נפרדות על פי רישומי רשם החברות. ההלכה הקיימת הינה כי ניתן להרים את מסך ההתאגדות על מנת למנוע מבעלי מניות בחברה או מהחברה כתאגיד ניצול ההפרדה שביניהם להשגת מטרה לא כשרה, הכרוכה ממילא בפגיעת הזולת, בקיפוחו או בהסבת נזק לו, והן לשם עשיית הצדק, והיושר ושמירה על טובת הציבור (ראה: ע"א 4606/90 מוברמן נ' תלמר בע"מ, פ"ד מו (5) 353, ע"מ 362).
ההלכה הידועה ובעניין זה להפנות להלכת גל יעד, כי ניתן להרים את מסך ההתאגדות לשם תכלית כאמור גם בשלב גביית חוב פסוק במסגרת הליכי הוצל"פ. וכן, רע"א 510/00 ח. רשף קבלנים (1990) בע"מ נ' אילנה ענבר, פ"ד נד (2) 712.
נראה כי בעניינו עסקינן בחברות שנוסדו באותו המועד שמטרת הקמתן באותו המועד מוסתרת ולא ברורה. כן לא הובאו כל ראיות לכך שאכן יסוד צד ג נועד למטרות שונות ואחרות מעבר לעיסוקה של החייבת. כן לאור כל הסממנים שפורטו לעיל נראה כי קיים ערבוב בין נכסי החייבת לצד ג וכן עסקינן בחברות אשר מבנה ארגוני והמבנה העובדתי הפיזי זהה.
כל הפרטים כפי שפורטו לעיל מעלים ספקות רבים לעובדת היות צד ג חברה עצמאית לכל דבר ועניין. כן הסתירות הרבות שהתגלו במהלך חקירות מר X מוסיפות על הנסתר שרב הוא על הגלוי.
בנסיבות אלו קיימת זהות מוחלטת בין החברות לכאורה, כאשר קיים חשש ממשי לכאורה כי עובדת היות צד ג נועדה להבריח נכסים או להעתיק פעילות מתוך מטרה להתחמק מתשלום חוב פסוק של החייבת כלפי הזוכה.
אמנם אין עסקינן בחברה שהוקמה לאחר יסוד החייבת אלא בחברה צד ג שהוקמה באותו המועד, אך עם זאת ראוי יהיה לאמץ את הלכת גל יעד בהקשר לניצול קיום החברה האחרת– כאן צד ג, לצורך התחמקות החייבת מתשלום חובותיה לזוכה. הקמת צד ג ו/או לחילופין פעילותה, הינה/נועדה להשתחררות מחיובים ומחויבויות והכשלת גביה ונשיה של הזוכה כלפיי החייבת.
כפי שנאמר בהלכת בגל יעד לעיל על ידי כבוד השופט אלטוביה מגן: "יציבותם של אורגניים עסקיים, היא נדבך חיוני בבסיסה של כלכלה מודרנית, חזקה ויציבה. החלפת ישויות משפטיות פוגמת גם בבסיס היציבות והאימון במערכת המשפטית. שהרי מה טעם בטורח בניהולה של תובענה כאשר בסופה ימצא הזוכה בפני חברה ריקה כאשר מנגד ניצבת חברה זהה אשר לתוכה רוקנו נכסי הראשונה בדיוק על מנת לסכל את הוצאתה לפעול של אותה תובענה. הגבלת היכולת להרים את מסך ההתאגדות בין אשכול חברות באופן שזו אינה יכולה שתעשה במסגרת הליכי הוצאה לפועל, אינה עולה בקנה אחד עם תכלית היציבות הכלכלית והמשפטית הכרוכות זו בזו והתכלית שבבסיס סעיף 6 לחוק החברות. גם מוצא הפירוק אינו נותן תמיד מענה, לא משפטי ולא עסקי והדברים ידועים. על כן מצאתי בכל אילו תמיכה להרחיב, ככל שלהרחבה יחשב הדבר, את הילכת רשף קבלנים." (סוף ציטוט).
נראה כי יש לאמץ את האמור בגל יעד גם במקרה דנן בו קיימות חברות שהוקמו באותו המועד על ידי אותו בעל המניות שהוא הרוח החיה בשתי החברות, אשר הוקמו לצורך אותה מטרה ואשר קיים ערבוב מפורש בהתנהלותם שהינה התנהלות כמקשה אחת ו/או כחברה אחת לכל דבר ועניין.
לאור כל האמור לעיל, החלטתי היא לדחות את בקשת צד ג לביטול העיקולים וזאת ללא צו להוצאות".
לסיכום – עינינו הרואות כי ניתן כיום לבצע עיקול כספי צד ג, כשמוכח לרשם ההוצל"פ כי אותו צד ג והחייב מהווים יחידה עסקית אחת אשר מופרדת לצורך הברחת נכסים או כספים מהזוכה.