יתכן שיותר קל לבטל עיכוב יציאה מהארץ
של חייב בהוצאה לפועל, ממה שחשבת
יש פרוצדורה מסודרת איך לעשות את זה.
במאמר הזה אין צורך לעסוק בדרכים לבטל צו עיכוב יציאה מהארץ לתושב ישראל
כי כבר הקדשתי לכך מאמר מיוחד ואתם מוזמנים לקרוא את המידע
החשוב שיש שם.
הנה קישור לנוחיותכם:
לחץ כאן למידע חשוב על ביטול עיכוב יציאה מהארץ
מאמר זה יעסוק בביטול עיכוב יציאה מהארץ לתושב חוץ
הכוונה למי שמרכז חייו מחוץ לישראל והוא איננו מתגורר מרבית השנה בארץ.
האם אדם כזה זכאי, מעצם זה שאיננו תושב ישראל,
לביטול צו עיכוב היציאה מהארץ שהוטל עליו?
האם ראוי שלחייב שמתגורר באופן קבוע בחו"ל יהיה יחס שונה בהוצאה לפועל,
כשמדובר בביטול צו עיכוב יציאה מהארץ?
הנה מה שצריך לדעת כדי להצליח לבטל עיכוב יציאה מהארץ לתושב חוץ:
בתיק הוצאה לפועל שהתנהל בחיפה, בתיק מספר 02-42075-10-3,
נתן כבוד הרשם עיסאם חאיק, החלטה בבקשה כזו, שמסבירה כיצד ההוצאה לפועל בוחנת
בקשה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ של תושב חוץ.
מומלץ לקרוא עד הסוף ולגלות מה החליט הרשם.
אפשר לצאת מחובות לתמיד.
אפשר להיפטר מהחובות ולפתוח דף חדש ללא חובות. לתמיד.
בשיטה של 'לצאת מחובות לתמיד' זה פשוט וברור.
ממש מקבלים דרך איך לעשות את זה.
מעיפים את החובות ומתקדמים לשפע, בטחון כלכלי ויציבות.
שם דובר בחייב שמתגורר בחו"ל בעוד שבארץ מתקיים נגדו תיק הוצאה לפועל בגין חוב של כמאה שישים אלף ₪.
הרשם ציין בהחלטתו כי המסגרת הנורמטיבית להכרעה בבקשה לביטול צו עיכוב יציאה של תושב חוץ,
הינה איזון ראוי בין זכות חוקית של החייב לחופש תנועה והפגיעה שתיגרם לו מפאת היותו תושב חוץ ואם תישלל זכותו לצאת,
אל מול זכותו החוקית של הזוכה להגנה על רכושו.
בנוסף, ציין הרשם שיש לקחת בחשבון את האינטרס הציבורי לקיים פסקי דין סופיים וגבייתם.
צוין שהזכות לצאת את הארץ אינה מוחלטת, היא בעלת אופי יחסי ועל כן
נקבע בפסיקה לא אחת (ראה בבג"צ 3914/92 לאה לב) כי את האיזון בין הזכויות
ניתן לבצע באמצעות הטלת ערובה מתאימה אשר תקטין את סיכויי אי החזרה ארצה.
מתן צו עיכוב יציאה מן הארץ אינו שולל את חירות החייב לצאת מן הארץ.
החייב יכול לצאת את הארץ לאחר שיפרע את חובו בתיק ההוצאה לפועל או אם ייתן את הערובה המתאימה
או ישכנע את הערכאה המתאימה כי אין ביכולתו למלא אחר החיובים מתיק ההוצאה לפועל.
יש בכך, מעבר לחשיבות שלא לפגוע בזוכים בתיקי ההוצאה לפועל גם עניין ציבורי באכיפה תקינה
ופירעון חובות מתיקי ההוצאה לפועל (ראה בהמ' 4080/95 אילין נ. רוטברג, דינים מחוזי לג(1) )42.
בהמשך אותה החלטה, ציין הרשם שאף שהטענה כי החייב הוא תושב חוץ,
היא שיקול משמעותי אך איננה שיקול מכריע.
כבר נפסק כי יש לערוך אבחנה בין תושב חוץ שהוא עובר אורח בארץ,
לבין תושב חוץ שהוא ישראלי שהתחייב בהתחייבות כלשהיא בישראל.
בחינת מצב הדברים בענייננו מעלה כי החייב אזרח ישראלי, נושא דרכון ישראלי ותעודת זהות ישראלית.
הגיע לביקור בישראל ובנסיבות אלו יש לערוך את האיזון המתאים בין זכויותיו לאלו של הזוכה בתיק ההוצאה לפועל
(ראה ברע"א 1667/07 דדון נ. רפא"ל דינים עליון פ"ג 566),
שם, אישר בית המשפט העליון את החלטת רשם ההוצאה לפועל אשר העדיף את זכותו של הזוכה בתיק ההוצאה לפועל.
החייב הצהיר כי הוא נושא דרכון ישראלי וכי אין לו דרכון זר. עוד הצהיר החייב כי יש לו 4 ילדים בארץ
וכי הוא בקשר מתמיד עם ילדיו בארץ וכי אין לו נכסים כלשהם בחו"ל וכי הוא עובד כנהג מונית וזוהי הכנסתו היחידה בחו"ל.
במסגרת תצהיר של החייב, הוא הודה כי פנה פעמיים לפחות על מנת לסגור את החוב כלפי הזוכה בתשלומים
אך בקשתו נדחתה על ידי הפקידה היות והתיק הועבר לעורך דין וזאת עוד לפני מועד מתן פסק הדין ואף לפני הגשת התביעה.
בסופו של דבר, מכריע הרשם שאין צל של ספק כי מדובר בחייב שהוא אזרח ישראלי אשר יצר את החוב עוד בתקופת שהותו בארץ,
זאת בעקבות ניהול עסקים שכשלו וכי תכנן את יציאתו מן הארץ לצמיתות,
כשהוא מודע לפסק הדין שניתן נגדו וחיובו על פי אותו פסק דין.
החייב יצא מישראל מבלי להבטיח את תשלום החוב או לשלם אף חלק ממנו.
מנגד, קובע הרשם, שלא נעלמה מעיניו העובדה שמדובר בתיק ההוצל"פ שנפתח ביום 27.07.2010
מבלי שבוצעו בתיק פעולות מצד הזוכה עד למועד הגשת בקשה להוצאת צו עיכוב היציאה מן הארץ,
אלא ששהותו של החייב בחו"ל לבטח תרמה להעדר פעולה מצד הזוכה בתיק.
"אנשים רגילים, כמוני וכמוך, עם חובות,
יוצאים מחובות לתמיד ומתקדמים לשפע, בטחון כלכלי ושלווה"
(קובי רום)
הרשם מוסיף, כי החייב לא הגיש מסמכים רפואיים מעבר למסמך אשר צורף לבקשתו ואשר תומכים בטענתו בדבר ההתקפים שעבר,
אף לא מסמכים רפואיים מהימים האחרונים בהם שהה בארץ.
לצד זאת אף טענתו של החייב בדבר תשלום חלק מהחוב על ידי אחיו נטענה בעלמא,
ללא כל הוכחה או ביסוס, אף מבלי שדאג החייב להביא את אחיו לדיון, בניסיון לתמוך בטענה זו.
סעיף 14 (א) לחוק ההוצל"פ תשכ"ז – 1967, קובע כי:
"היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב
או להבטיח את פרענו, רשאי הוא לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ ועל הפקדת דרכונו את תעודת המסע שלו".
התנהלות החייב במרוצת השנים ביחס לחובו בתיק, לרבות הצהרותיו בסמוך לאחר מועד מתן פסק הדין הנוגדות לחלוטין את הצהרותיו היום
ובעיקר נוכח העדר תשלום כלשהו בתיק מצד החייב לזוכה, על אף ידיעתו המלאה אודות פסק הדין,
כל זה יחד עם הצהרתו בדיון כי הוא תכנן את נסיעתו והוא בתהליך מתקדם של קבלת אזרחות אמריקאית,
מהווים משקל רב שהוא מעבר ליסוד סביר להניח כי החייב עומד לצאת מהארץ כלשון סעיף 14 (א) לחוק.
"מי שמוכן לעשות רק מה שקל ופשוט,
בסוף עלול למצוא את עצמו חיי חיים שלמים לא קלים ולא פשוטים…"
(קובי רום)
על בסיס האמור לעיל, קובע הרשם לאחר שעיין בבקשת החייב ותגוב ת הזוכה,
ושקל את השיקולים הרלוונטיים ובאיזון הראוי ביניהם,
ובעיקר לאחר ששמע את דברי החייב בדיון, כי:
צו עיכוב היציאה מן הארץ שהוצא כנגד החייב בתיק זה,
יבוטל אם יפקיד החייב ערבות בנקאית אוטונומית בגובה יתרת החוב בתיק,
ולחלופין, יפקיד החייב סך של 10,000 ש"ח ע"ח חובו בתיק זאת בנוסף לערבות לתשלום יתרת החוב
עליה יחתמו 2 ערבים, אשר יעמדו בתנאים שיפורטו להלן:
הערבים יהיו מתחת לגיל 55, שכירים בלבד, בעלי משכורת בסכום שלא יפחת מ-7,000 ש"ח לחודש (נטו)
אשר מועסקים באותו מקום עבודה לפחות 3 שנים. הערבים ימציאו 3 תלושי שכר אחרונים מקוריים
או מאושרים כמתאימים למקור ע"י רו"ח, ובצירוף חותמת רו"ח, מספר הטלפון של רו"ח ומספר הרישיון שלו,
לצורך בירור שאפשר שייערך ע"י המזכירות
(וזאת הן ביחס לתלושי שכר מקוריים והן ביחס לאלו המאושרים כמתאימים למקור).
הערבים יזדהו בשתי תעודות מזהות, אחת מהן ת.ז. של הערבים.
היו הערבים עובדי מדינה, ימציאו תלושי שכר מקוריים בלבד.
לערבים לא יהיו תיקי הוצל"פ וכמובן שלא יהיו בהליכי כינוס ו/או פשיטת רגל.
"ניתן להיקלע לחובות.
לא ניתן להיקלע לחופש מחובות.
לחופש מחובות לתמיד צריך להתחייב, לקבל כלים ויידע.
לבנות תוכנית פעולה ולהיצמד לה לא משנה מה יקרה. ככה מנצחים."
(קובי רום)
הערבים יחתמו על נוסח הערבות המצוי בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה
ויקבלו עותק מהחלטה זו ויאשרו הדבר בחתימתם בשולי החלטה זו בפני פקיד המדור.
יינתן צו עיכוב יציאה נגד הערבים.
לאחר קליטת צו עיכוב היציאה נגד הערבים והפקדת כתבי הערבות במזכירות,
ולאחר ביצוע כל המפורט לעיל, יבוטל צו עיכוב היציאה נגד החייב.
לסיכום, על בסיס החלטת הרשם בבקשת צו לביטול עיכוב יציאה מהארץ של תושב חוץ,
עולה שניתן לבטל צו עיכוב יציאה מהארץ לתושב חוץ.
תושב חוץ נתפס באופן דומה לתושב ישראל בדרישות לצורך יציאתו מהארץ למרות החוב.
החייב נתפס כמי שאינו מנוע מלצאת מישראל בכפוף לסילוק חובו או לכל הפחות,
אבטחת פירעון החוב במקרה בו לא ישוב במועד.
אישור ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ לתושב חוץ,
ניתן בהחלטת הרשם בכפוף להפקדת ערבון אוטונומי בגובה מלוא החוב בהוצאה לפועל
או לחילופין, כנגד המצאת 2 ערבים להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל ובתנאים שקבע.
למשרדי ניסיון של 25 שנה בקירוב בביטול עיכובי יציאה מהארץ וייצוג חייבים במגוון הליכים,
לרבות סבוכים ומורכבים, בהצלחה רבה.
את כל הניסיון, הידע והעוצמה הזו, אני מעמיד לרשותך, למענך ולהצלחתך.
עכשיו זה הזמן הטוב ביותר לפעול לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ.