מאמר זה ישפוך אור על עבודתו של בעל התפקיד בהוצאה לפועל בכלל ובעת ביצוע פעולת הוצאת מיטלטלין בפרט. ראשית אבהיר מיהו אותו בעל התפקיד בהוצאה לפועל, הידוע יותר בכינויו "קבלן הוצאה לפועל". לשם כך אפתח ואסביר מהי מערכת "ההוצאה לפועל", ששמה כיום הוא "רשות האכיפה והגביה".

מהי מערכת ההוצאה לפועל?
בתי המשפט בישראל דנים בתיקים אזרחיים מגוונים ובכך מביאים מחלוקות אזרחיות שונות לפתרונן. בסופו של הליך השפיטה, מגיעים השופטים לפסיקת הדין. למצער, רק חלקם של פסקי הדין מקוימים ע"י החיבים בדין ואילו את אילו אשר אינם מקוימים ע"י החייבים, יש לאכוף תוך שימוש במנגנון אותו מעמידה רשות האכיפה והגביה, להלן "הרשות" לרשות הזוכים. פסקי הדין הנאכפים באמצעות הרשות הם מגוונים, החל מפסקי דין היוצרים חיובים כספים (חובות כספיים), דרך פינויי דיירים ועד להריסת מבנים. שיקים שחוללו או שטרות שלא שולמה תמורתן ניתן להעביר ישירות לגביה במערכת רשות האכיפה והגביה.

קבלן הוצאה לפועל הזרוע: המבצעת של ההוצאה לפועל!
בהוצאה לפועל ניתן לנקוט נגד החייב בדרכים שונות ומגוונות, חלקן כעיקול חשבונות המנוהלים ע"י החיב בבנקים השונים, עכוב יציאת החייב מהארץ, עכוב חידוש רשיון נהיגה של החייב ועוד, מתבצעות באמצעות המדיה המגנטית, משמע בתקשורת מחשבים. חלקן האחר של הפעולות, כדוגמת עיקול מיטלטלין ברישום, תפיסת רכב, הוצאת מיטלטלין מעוקלים, פינוי דייר שאינו משלם שכר דירה וכן פינוי דיירים בתיקי משכנתאות, מבוצעים ע"פ הוראת המחוקק ע"י ראש ההוצאה לפועל (כיום רשם ההוצאה לפועל). המחוקק הוסיף והורה כי ראש הוצאה לפועל, רשאי למנות אנשים, שיכנסו בנעליו לצורך בצוע הפעולות הללו. אנשים אלו נקראים בעלי תפקיד בהוצאה לפועל, או "קבלני הוצאה לפועל" בלשון המוכרת יותר.

הוצאת מיטלטלין כלי חשוב לזוכה!
כפי שציינתי, אחת הסמכויות שניתן להטיל על בעל תפקיד בהוצאה לפועל היא הוצאת מיטלטלין מעוקלים. משמעות הפעולה היא כי על בעל התפקיד להוציא מיטלטלין מבית החייב או מבית העסק בבעלותו עד לכיסוי גובה החוב בתיק הוצאה לפועל והעברתם למחסני ההוצאה לפועל לצורך מכירתם. המחוקק מאפשר לבעל התפקיד לגבות כסף ישירות מהחייב כנגד המיטלטלין לפי שווים.

זוכים ובאי כוחם נוהגים להתבטא במשפטים כדוגמת:" מה אני אעשה בטלויזיה של החייב? בכמה היא תימכר ? ב 500 ₪?". אכן אמת יחסית בדבריהם כיוון ,שבחישוב מתמטי, פעולה של הוצאת מיטלטלין מתבררת כלא כלכלית במרבית המקרים. אולם למשוואה זו יש להזין נתון נוסף והוא עגמת הנפש הנגרמת לחייב, כשמגיעים אליו אנשי ההוצאה לפועל בכלל וכאשר מוציאים מיטלטלין מביתו בפרט.

במקרים כאלו, מתפקד בעל תפקיד מנוסה ומקצועי כמגשר ומתווך בין הצדדים.תכלית הגישור היא גביית כסף מן החייב תוך התייחסות לאפקט הנפשי של הוצאת המטלטלין על החייב. במקרים רבים בעל התפקיד משמש מתווך לטווח הארוך, כאשר החייב אינו מודע לאפשרות של הסדר לתשלום החוב בתשלומים, במיוחד כאשר המדובר בחובות גבוהים. לעיתים מעניקה פעולת הוצאת המיטלטלין לזוכה, צילום של אמיתי של מצבו של החייב, ובכך משנה את נקודת מבטם של הזוכה או בא כוחו, תוך העלאת או הנמכת רף הציפיות בנוגע לגובה התשלומים בהסדר.

עוד אציין כי בתיקים בהם מדובר בחובות בהיקפים גדולים, פעולת הוצאת המיטלטלין אצל החיב אינה יכולה להסדיר החוב. במקרים כאלו יש לחזור על הפעולה בשנית, לאחר גביית חלק מהחוב.

גביית כסף מזומן ע"י בעל התפקיד, בעת הליך הוצאת מיטלטלין בבית החייב, מהווה אסמכתא לצורכי הגדלת קרן החוב בתיק, משמע שניתן לבקש מרשם ההוצאה לפועל, להוסיף את שכר טרחת קבלן ההוצאה לפועל לחובו של החייב בתיק. לעומת זאת, כאשר המדובר בהליך של הוצאת מיטלטלין בבית עסק,פעולה שיעילותה רבה יותר וכך גם מחירה, הרי שבמצב שכזה, לא יאשר ראש ההוצאה לפועל, הגדלת החוב בתיק בגובהה המלא של מחיר הפעולה.

בימים אלו ממש, דנה הועדה לרפורמה בהוצאה לפועל באפשרות לביטול הליך הוצאת המיטלטלין. לעניות דעתי מדובר בהחלטה שאם תתקבל תתברר כשגויה, בדיוק כפי שנתברר עקב ההחלטה הקודמת לביטול הליך פקודת המאסר, שכיום ברור לכל העוסקים בתחום שהחלטה זו הביאה לתוצאות שליליות מבחינת אחוזי ההצלחה בגביית חובות חייבים וסגירת תיקים. הכותב ירון גרג'י בעל תפקיד בהוצאה לפועל וחוקר פרטי.