מהן "הוצאות מיוחדות" שעל אב להשתתף בעלותן מאת עוה"ד רום קובי
תיק הוצאה לפועל שנפתח לגביית חוב מזונות מעיד בדרך כלל שהחייב במזונות איננו מכבד את חובו על-פי פסק דין. במקרים רבים החיוב הוא למזונות ילדים ומכאן החומרה הרבה לאי התשלום.

פסק דין למזונות ילדים, מטיל על-פי רוב, במשותף על שני ההורים, לשאת בהוצאות רפואיות מיוחדות. הכוונה להוצאות רפואיות שאינן משולמות על ידי ביטוח בריאות ממלכתי, למשל הוצאה בגין משקפיים, טיפולי שיניים וכיצו"ב. אולם, האם שיעורי שחייה כלולים בהוצאה רפואית מיוחדת? ומה לגבי טיפול פסיכולוגי?

במקרה שהתברר לאחרונה בלשכת הוצאה לפועל בנתניה, תיק הוצל"פ מס' 1600053069, ביקשה האם ( מכונה: "הזוכה") להגדיל את חוב האב (מכונה: "החייב") במזונות בגין הוצאות שחייה לבנם הקטין. לטענת הזוכה יש לראות בהוצאות בגין שיעורי שחייה והוראה מתקנת כחלק מהוצאות רפואיות חריגות.

החייב התנגד לבקשת הזוכה, בטענה שבהתאם לפסק הדין אין לו חובה להשתתף בהוצאות אלה, היות ואין המדובר בהוצאות רפואיות פיזיות אלא בהוצאה לטיפול נפשי, ולכן יש מקום בבקשת הבהרה לבית המשפט לענייני משפחה. בנוסף, טען שלא הובאה אסמכתא להכרחיות ההוצאות.

הזוכה טענה כי הוצאות השחייה וההוראה המתקנת נכללות בגדר הוצאות רפואיות חריגות אשר נקבעו בפסק הדין וצרפה חוות דעת פסיכולוגית.

רשמת ההוצאה לפועל קבעה בהחלטתה שהיות ופסק הדין התייחס באופן מפורש לטיפול פסיכולוגי כחלק מחיובי החייב בגין הוצאה רפואיות חריגה ופסק הדין מטיל על החייב להשתתף בהוצאות רפואיות חריגות שאינן משולמות על ידי ביטוח בריאות ממלכתי, לפיכך, ככל שקיים צורך רפואי לרבות צורך בטיפול רפואי נפשי, אזי יש מקום כי החייב ישתתף בעלות הוצאות אלה.

רשמת ההוצאה לפועל קבעה עוד, שהעובדה שבית המשפט ציין הוצאה זו בין ההוצאות אינה עולה בקנה אחד עם טענות החייב כי פסק הדין מטיל עליו השתתפות רק בהוצאות טיפול רפואי פיזי ויש לראות את חובתו ככוללת גם השתתפות בטיפול פסיכולוגי כהוצאה הנכללת במסגרת ההוצאות הרפואיות החריגות. הרשמת הוסיפה גם שלעיתים הצורך הפיסי והצורך הנפשי משתלבים ביניהם, כמו גם במקרה של קשי קשב וריכוז וכאשר הקטין נוטל תרופות כגון ריטלין.

הרשמת פסקה שאין מקום במשלוח הבהרה לבית המשפט, מאחר שלדעתה פרשנות פסק הדין מלמדת שבמקרה שיש אסמכתא לצורך רפואי בטיפול נפשי/פיזי, עבור הקטין, יש לראותו כנכלל במסגרת הוצאות אלה. לאור הנתונים שהוצגו, ובהתאם לסמכות רשם ההוצאה לפועל, התרשמה הרשמת פסק הדין ברור ובהיר. הרשמת אף ציינה כי: "רשם הוצאה לפועל נדרש חדשות לבקרים לבחינת פרשנותו הסבירה של המונח "הוצאה רפואית חריגה" במהלך ניהול תיקי המזונות ומקרה זה שבפני נמנה בין המקרים שבהם ניתן לפרש את החיוב בהתאם לפרשנות הסבירה ואף מתוך לשונו של פסק הדין (אשר כאמור הבהיר כי צורך רפואי נפשי פסיכולוגי נכלל במסגרת הוצאות רפואיות חריגות). לכן, אני סבורה כי ככל שהזוכה הראתה את נחיצות הטיפולים והראתה כי מדובר בהוצאות שאין כיסוי ביטוחי לגביהן, הרי שיש לאשר הוצאה זו."

לסיכום: על אב להשתתף בעלות הוצאות מיוחדות ככל שהדבר נקבע בפסק הדין או בהסכם בין בני הזוג אשר ניתן לו תוקף של פסק דין. עם זאת, החיוב איננו אוטומטי ורשם ההוצל"פ יבחן בכל מקרה רלוונטי את המסמכים הרפואיים שמצורפים לבקשה. במקרה אותו הזכרתי למעלה, צורפו מסמכים המעידים שהקטינה אובחנה כסובלת "מתסמונת קשיי קשר וריכוז ומטופלת בריטלין", וכי "קיימים קשיי קשר וריכוז". הרשמת קבעה כי מסמכים אלו משקפים מצב של "אי איזון תפקודי על רקע התפתחותי ומצג של לקויות למידה". חשוב להדגיש כי האבחון שהוגש הוא אבחון פסיכולוגי שנערך על ידי פסיכולוגי חינוכי מומחה בכיר, אבחון דידקטי שנערך על ידי מאבחנת דידקטית.

לעניין חשיבות האבחון, אציין כי הרשמת קבעה: "אני סבורה כי ככל שקיים אבחון של גורם מוסמך ביחס להמלצה בטיפול בקשיי קשב וריכוז, יש לראות את טיפול כטיפול הנכנס לגדר הוצאה רפואית. כנ"ל ביחס להוצאה בגין שיעורי שחייה שביחס לכך הובאה המלצה על הצורך בפעילות גופנית לצורך הקלה באי השקט."

*כל האמור לעיל הינו בבחינת מידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. בכל מקרה יש לפנות לקבל ייעוץ משפטי פרטני.